<h1>להמתין</h1>
<h2>דף צא.</h2>
גרסינן בכמה דוכתי [חולין ל"ג ע"א, קכ"א ע"ב] אמר רב אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיין הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין עד שתצא נפשה, משום דכתיב לא תאכלו על הדם. ואחד גוי ואחד ישראל מותר בו. גוי אין צריך להמתין עד יציאת הנפש, דהן לא הוזהרו על לא תאכלו על הדם, כיון שניטלה נפשה מותרים בו בני נח.
גרסינן במסכת ביצה פרק אין צדין [כ"ה ע"א] בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יודע שיכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום. רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה. ובגמרא אמר רמי בר אבא הפשט וניתוח בעולה וה"ה לקצבין, מכאן לימדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט וניתוח. לאפוקי מאי, אילימא לאפוקי מדרב הונא דאמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה [נשחטה. נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה] נטרפה. והא קיימא לן כרב הונא דתנן כוותיה, רבי עקיבא אומר מבית טביחתה ממש דהיינו מבית שחיטתה. והכי מסקנא דמקום טביחה היינו מקום שחיטתה, ואין צריך לשהות עד שתיבדק הריאה ובני מעים. דמסתמא כיון שנשחטה כהלכתה סמכינן דרוב בהמות בחזקת כשירות הן עומדין. ואפילו לכתחילה יאכל הימנה קודם שתיבדק. והא דרב אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיין נמי הרוצה שיבריא חותך כזית מבית שחיטתה אין צריך להמתין אלא עד שתצא נפשה ומיד מותר, וא"צ [להמתין] עד שתיבדק.
ונראה לי דהני מילי במקום דלא שכיחי טריפות. אבל לדידן דשכיחי טריפות צריך להמתין. ואע"פ שאנו סומכין על רוב בהמות ואוכלין חלב בהמה שחיה, [היינו] משום דלא אפשר. דאע"ג דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת דהיינו בחזקת אבר מן החי, דהיינו בשר בהמה. נהי דבשר הבהמה בחזקת איסור עומדת, דאם נולד ספק בשחיטה או שלא בדק בסימנים דאסורה [חולין ט' ע"א]. החלב שהוא חידוש שהתירתה התורה, אע"ג דלא אשכחינן מידי דאתי מחי דראוי לאכילה דשרי וחלב מותר, כדאסקינן בפ"א דבכורות [ו' ע"ב] הרי החלב אצלינו כשחיטה ראויה אצל בשר דבחזקת היתר היא. הילכך היכא דשכיחי טריפות ולא הרוב [טריפות], סומכין במידי דלא אפשר [למבדק] ארובא. אבל כשנשחטה הבהמה כבר ראוי והגון להמתין. ואפילו לרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר ולא חיישי למיעוטא, היכא דשכיח ואפשר להמתין צריך
